Vayedaber

Peah

Daf 2b

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה. 2b וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. הֵיךְ עֲבִידָא הָיוּ לְפָנָיו עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת וְהִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהַמּוֹתָר מַהוּ שֶׁיִּדָּחֶה לְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי קְרִיסְפָּא אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר דּוֹחֶה וְחָרָנָא אָמַר אֵינוֹ דוֹחֶה וְלָא יָֽדְעִין מַה אָמַר דָּא וּמַה אָמַר דָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן מִן מִילֵּיהוֹן דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעוֹת וְאֵין אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה דּוּ אָמַר דוֹחֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה הוּא דּוּ אָמַר אֵינוֹ דּוֹחֶה. אָתָא שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְדוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב עַד שֶׁיֹּאמַר אֵין בְּדַעְתִּי לְהוֹסִיף.

Traduction

Selon R. Simon b. Lakish, au nom de Hiskia, on peut (dans ce but) réunir les animaux de seconde dîme à d’autres non consacrés et compléter ainsi les besoins de la consommation, mais cette réunion du sacré au profane n’est plus applicable à l’argent (pour achat de bestiaux (22)Cf. Babli, Hagiga 8a.). Puisque, selon R. Yohanan, on peut réunir les diverses sommes, que faire, lorsqu’ayant destiné aux sacrifices dix bestiaux, l’on en offre 5 le premier jour de fête? Peut-on alors immoler tout le reste au dernier jour de la fête (23)Est-ce permis à titre de sacrifice de fête, ou est-ce interdit en les considérant comme offre volontaire.? Sur ce point, répondit R. Krispa, il y entre R. Yohanan et Resh-Lakish un désaccord: d’après l’un, il faut les ajourner au lendemain de la fête, et, d’après l’autre, il ne le faut pas (24)La sainteté du sacrifice l'emporte sur la fête.. Comme l’on ne savait pas auquel des deux rabbins il fallait attribuer chaque avis distinct, R. Zeira proposa d’éclaircir l’avis de ces rabbins d’après leurs autres paroles; or, R. Yohanan (plus haut) permet de réunir dans un même but les pièces d’argent, et non les animaux destinés aux sacrifices (tout devant être profane); il faut supposer aussi que d’après son avis le sacrifice l’emporte et l’on peut égorger, au dernier jour de fête, les bestiaux restants (les considérant comme sacrifices de fête). Mais R. Simon ben Lakish, qui est d’avis de laisser réunir dans un seul but les animaux (de source sacrée), non les pièces d’argent, est aussi d’avis que les sacrifices ne prévalent pas et l’on ne peut pas les égorger en ce jour de fête (25)Ce ne seraient plus des sacrifices de fête, mais des offrandes volontaires.. Simon ben Wawa vint alors dire au nom de R. Yohanan: on peut en tous cas continuer à ajouter au nombre des sacrifices offerts le premier jour et transgresser en ce cas le dernier jour de fête, à moins que l’on dise n’avoir pas l’intention d’y rien ajouter (parce que en ce cas le bétail égorgé n’est plus un sacrifice de fête).

Pnei Moshe non traduit

אדם טופל בהמות לבהמה. אם יש לו אוכלין מרובין על שלחנו ואין מספיק לו בהמה אחת לשלמי חגיגתו וצריך להביא עוד בהמות אחרות ואין לו מעות חולין כ''א להביא מהן בהמה אחת יכול הוא לחבר מעות מעשר שני שלו ולהביא מהן שאר בהמות כפי צרכו ואע''ג דחגיגת יו''ט חובה היא וקיי''ל דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין הכא מכיון דמביא בהמה אחת מן החולין כבר יצא י''ח בזו ויכול להביא האחרות מן המעשר:

ואין אדם טופל מעות למעה. כלומר בלבד שלא יערב מעות מעשר עם מעות חולין ולהביא מהן בהמה אחת לחגיגת חובתו. וחזקיה לטעמיה דס''ל לעיל דאדם חולק חובתו לשתי בהמות וכיון דיכול להביא בהמה אחת אף ממעה אחת כדאמרינן לעיל לחזקיה הלכך כאן שאין לו אלא מעה אחת חולין יביא בהמה מהמעה חולין שיש בידו ולא יטפול מעות מעשר למעה חולין זו וכדי ליקח בהן בהמ' אחרת שהיא גדולה ושוה ביותר משום דבכה''ג טפי עדיף שיביא בהמה אחת ממעה חולין שיש לו כדי לצאת י''ח מן החולין בבהמה זו לבדה ובלי שום עירוב ממעות מעשר דשתי כסף שאמרו אינו אלא מדרבנן בעלמא ואם צריך הוא עוד לכדי ספיק אוכלין מרובין שלו יקח מעות מעשר ויביא מהן עוד בהמות אחרות:

חסר כאן דברי ר' יוחנן וכצ''ל כמו דכתוב בפ''ק דחגיגה בהלכה ב' ר''י אמר אדם טופל מעות למעה ואין אדם טופל בהמות לבהמה. ר''י נמי לטעמיה דקאמר לעיל אין אדם חולק חובתו שיש עליו להביא חגיגה בשתי כסף לשתי בהמות אלא צריך שתהא בהמה אחת בשתי כסף דס''ל שתי כסף מד''ת הן וכדלעיל ואם מביא עוד בהמות אחרות לחגיגתו צריך שתהא כל אחת ואחת בשוה שתי כסף. הלכך הכא שאין לו אלא מעה כסף אחת של חולין ואינו יכול ליקח בה בהמה אחת דלא סגי בבהמה פחות משתי כסף טופל מעות מעשר למעה חולין ומביא בהמה בשתי כסף אבל בהמה לבהמה אינו יכול לטפול כדאמרן שהרי צריך שתהיה כל בהמה ובהמה בשתי כסף וא''כ כולן לחובתו הוו ואין יכול ליקח ממעות מעשר לבדו מה שהוא דבר שברובה עליו.

היך עבידא. לאו כמלתא באנפי נפשה היא אלא דנקיט לה כעין בעיא דמיבעיא לי' להש''ס בכה''ג דמפרש ואזיל איך הוא הדין ומשום דלקמיה קאמר דתליא בפלוגתא דר''י ור''ל:

היו לפניו עשר בהמות. שהפריש לחגיגתו והקריב חמש מהן ביו''ט ראשון והשתא המותר מיבעיא לן.

מהו שידחה ליו''ט האחרון. מי אמרינן דמכיון שהקריב חמש ביו''ט הראשון כבר יצא ידי חובת חגיגתו והוי המותר כנדרים ונדבות דקיי''ל דאין קרבין ביו''ט וא''כ אינם דוחים ליו''ט האחרון אלא יקריבן למחר או דלמא כיון שהפריש בתחלה את כולן לחגיגתו כולן כחובה הויין והרי חובת קרבנו הקבועין זמן דוחין יו''ט ויכול הוא להביא המותר ביו''ט האחרון.

ר' קריספא אמר. דפליגי ר''י ור''ל בזה חד אמר דוחה וחד אמר אינו דוחה ולא מסיימי מאן אמר דוחה ומאן אמר אינו דוחה.

א''ר זעירא נחזי אנן ונפרש מיליהון דרבנן. ר''י ור''ל.

ממיליהון. גופייהו דאמרי לעיל.

דר''י דהוא אמר דטופל מעות למעות אבל לא בהמה לבהמה וטעמא כדאמרינן לעיל שאינו יכול לחלק חובתו לשתי בהמות אלא כל בהמה ובהמה שמביא חובתו היא וצריך שתהא בשתי כסף ולפיכך הוא דקאמר דמעות למעות הוא יכול לטפול אבל לא בהמה לבהמה משום דבכל בהמה צריך שתהיה בה מעות חולין וטופל מעות מעשר ולוקח בהמה ואם אין לו אלא מעה אחת חולין אינו יכול להביא כ''א בעד מעה זו ומעות מעשר שטופל עמה וכן לעולם וכיון שכן הוא ע''כ דס''ל לר' יוחנן דזה שהפריש עשר בהמות לחגיגתו כולן חובה הן והלכך הוא דהוא אמר דוחה המותר ליו''ט אחרון שהרי גם המותר חובתו הוא:

ור''ל דהוא אמר אדם טופל בהמה. ממעות מעשר לבהמה שהיא ממעות חולין אבל לא מעות למעה וא''כ ע''כ דס''ל דאינו חובה עליו כל הבהמות שהפריש אלא לעולם יוצא י''ח בראשונים שהקריב ומש''ה קאמר דבגוונא שכבר יצא י''ח אף בבהמה אחת יכול להביא שאר בהמות ממעות מעשר לבדן והלכך בכה''ג דהפריש עשר לחגיגתו לא הוו כולן חובה עליו אלא מה שהקריב בי''ט הראשון לחובה הקריב והמותר כנדרים ונדבות חשיבי ולפיכך הוא דהוא אמר אינו דוחה יו''ט האחרון:

אתא שמעון בר ווא. וקאמר בהדיא בשם ר' יוחנן דאמר לעולם הוא מוסיף והולך בחגיגתו ודוחה את יו''ט דכולן בסתמא חובה הן עד שיאמר אין בדעתי להוסיף עוד לחגיגתי ואז אם הוא רוצה להביא אח''כ לאו חובה מיקרו אלא כנדרים ונדבות ואין דוחין יו''ט:

וּגְמִילוּת חֲסָדִים. הָדָא דְּתֵימַר בְּגוּפוֹ. אֲבָל בְּמָמוֹנוֹ יֵשׁ לוֹ שֵׁיעוּר. וַאֲתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן חֲנִינָא נִמְנוּ בְאוּשָׁא שֶׁיְּהֵא אָדָם מַפְרִישׁ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת. עַד הֵיכָן רבּן גַמְלִיאֵל בֶּן אִינִינִיָּא וְרִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא חַד אָמַר עַד כְּדֵי תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְחָרָנָא אַמָר כַּבֵּד אֶת י֨י מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. כְּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.

Traduction

Reprise: ''La bienfaisance n’a pas de limite.'' Ce qui est dit là ne s’applique qu’au dévouement personnel; mais, pour l’argent, il y a des limites de maximum. Ceci est conforme à ce qu’a dit R. Simon ben Lakish au nom de R. Juda ben Hanina: il a été décidé à Ousha après un vote (26)''Même série, (Ketubot 4, 8) ( 28d), Babli, même traité, 50a; Erakhin, 28a.'' que l’homme doit distraire un cinquième de ses revenus pour les bonnes œuvres (27)Cf. Babli, (Baba Qama 9b), d'après (Gn 28, 22), qui fait allusion à une double dîme, ou 5ème.. Quelle est la mesure obligatoires au minimum? R. Gamliel ben Ininia et R. Aba bar Cahana diffèrent d’avis à ce sujet: d’après l’un, ce sera l’oblation sacerdotale (2 %) et l’oblation sur la dîme (ou 1 %, soit ensemble 3 %); d’après l’autre, comme il est dit (Pr 3, 9): Honore l’Eternel par ta richesse et avec les prémices de tes produits (désignant l’oblation), la part sera égale à celle de l’oblation (soit 2 %).

Pnei Moshe non traduit

וגמילות חסדים הדא דתימר בגופו. דוקא הוא דאין לגמילות חסדים שיעור.

אבל בממונו וכו'. כדפרישית במתני'.

נמנו באושא. כשהיו סנהדרין שם שהיא אחת מעשר גליות כדאמרי' פ''ד דר''ה:

חומש נכסיו למצות. ולא יותר:

עד היכן. הוא החיוב בלא התקנה.

כדי תרומה. בבינונית א' מחמשים או בתרומת מעשר א' ממאה וכפי ערך זה יתן לצדקה:

כמראשית כל תבואתך. כתרומה גדולה בלבד:

רִבִּי גַמְלִיאֵל בֶּן אִינִינִיָּא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא מַה חוֹמֶשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לְחָמֵשׁ שָׁנִים הוּא מַפְסִיד כּוּלָּא. אָמַר לֵיהּ בַּתְּחִילָּה לְקֶרֶן מִיכָּן וָאֵילַךְ לְשָׂכָר.

Traduction

Mais, objecta R. Gamliel ben Ininia en présence de R. Mena, s’il fallait donner chaque année la cinquième part de ses biens l’on ne posséderait plus rien au bout de cinq ans? C’est seulement la première année, fut-il répondu, qu’il faut prélever le 5ème sur le capital, mais ensuite on le prélève sur les revenus.

Pnei Moshe non traduit

מה. ומתמה הש''ס מה היא זה שהתקינו חומש אם בכל שנה א''כ לחמש שנים מפסיד הוא כולו ממון שלו:

וקאמר דלא היא אלא בתחלה לחומש מהקרן ואח''כ חומש מהשכר. ממה שהרויח:

רַב הוּנָא אָמַר לְמִצְוֹת עַד שְׁלִישׁ. מַהוּ לְכָל הַמִּצְוֹת עַד שְׁלִישׁ אוֹ לְמִצְוָה אַחַת. סָֽבְרִין מֵימַר לְכָל הַמִּצְוֹת עַד שְׁלִישׁ. רִבִּי אָבוּן אָמַר אֲפִילוּ לְמִצְוָה אַחַת. רַב חָבִיבָא בְשֵׁם רִבָּנִין דְּתַמָּן מַהוּ שְׁלִישׁ לְדָמִים. הֵיךְ עֲבִידָא לָקַח אָדָם מִצְוָה וְרָאָה אֲחֶרֶת נָאָה הִמֶּנָּה עַד כַּמָּה מַטְרִיחִין עָלָיו עַד שְׁלִישׁ.

Traduction

R. Houna dit que, pour l’accomplissement des préceptes bibliques on va jusqu’à dépenser le tiers. Est-ce que ce chiffre s’applique à l’accomplissement de tous les préceptes, ou d’un seul (28)Sans quoi, après le 3ème précepte, tout l'avoir serait perdu.? On semble porté à croire qu’il s’agit de faire cette dépense pour la réunion de tous les préceptes; selon R. Aboun, il le faut au besoin pour l’accomplissement d’un seul précepte. R. Habiba explique au nom des rabbins de là-bas (de Babylone), qu’il faut appliquer ce tiers à augmenter le prix d’achat pour remplir les préceptes. Qu’est-ce que l’on entend par là? Si après l’achat d’un objet nécessaire à l’accomplissement d’un devoir, on peut trouver un autre objet pour un prix supérieur, il faut se donner la peine de l’acheter en dépensant au besoin un tiers en plus.

Pnei Moshe non traduit

למצוה עד שליש. כדמפרש ואזיל:

מהו. האי דקאמר. אם לכל המצות עד שליש קאמר והיינו שמי הריוח שלו יפריש השליש לקיים בו כל המצות שיזדמנו לו או אפי' למצוה אחת שנזדמנה לו בראשונה יתן בעדה עד שליש מהריוח:

סברין. בני הישיבה. מימר דמסתבר הוא דלכל המצות דוקא קאמר ולא למצוה אחת:

ר' אבין אמר אפי' למצוה אחת. שבאת לידו בתחלה יתן עד שליש:

רב חביבא בשם רבנן דתמן. קאמר דלאו עד שליש מן הריוח שלו אמר רב הונא אלא מהו שליש לדמים של אותה המצוה שבאתה לידו יוסיף עד שליש כדמפרש היך עבידא אם אדם לקח איזה מצוה כגון אתרוג וכיוצא בו וראה אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחין עליו להוסיף בשביל אותה נאה הימנה עד שליש מהדמים של הראשונה:

Peah

Daf 3a

תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וְכִי אֶיפְשָׁר לְאָדָם לְנַוּוֹת אֶת בּוֹרְאוֹ אֶלָּא אַנְווֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו לוּלָב נָאֶה. סוּכָּה נָאָה. שׁוֹפָר נָאֶה צִיצִית נָאָה תְּפִילִּין נָאִין. 3a אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אֲדְמֶה לוֹ. מַהוּ חַנּוּן וְרַחוּם. אַף אַתְּ תְּהֵא חַנּוּן וְרַחוּם.

Traduction

R. Ismael interprète de la façon suivante (29)''Voir (Sefer Tora 3, 10) (édition Kirchheim, p. 6); Mekhilta sur Bechalah, 3; Sôfrim, 3; Babli, (Shabat 133b)'' le verset Il est mon Dieu, je veux le glorifier -littéralement: l’embellir, (Ex 15, 2): il est vrai qu’il est impossible à l’homme d’orner son créateur, mais on peut embellir les objets par lesquels on accomplit ses préceptes. Ainsi, par exemple, on peut choisir un beau lulav (ou branche de palmier, que l’on porte processionnellement au Temple à la fête des Tabernacles), une belle Suka (ou tente symbolique), un beau Shofar (dont on sonne à la fête du nouvel-an), de belles Tsitsit (franges aux 4 coins du vêtement) et des tefilin (phylactères). Selon Aba Shaoul, il importe d’imiter ses qualités (30)''Il découpe ainsi le mot ANOUHOU: ani wehou, '''' moi et lui '''', c-à-d. je veux être comme lui.''. De même que Dieu est généreux et miséricordieux, de même l’homme doit l’être.

Pnei Moshe non traduit

ואנוהו. וכי אפשר לאדם לנוות וליפות את בוראו אלא אנוה עצמי לפניו במצות נאות:

אדמה לו. דריש אנוהי מל' אוה למושב לו כלומר אתאוה לדמות לפניו במדותיו מה הוא חנון ורחום אף אתה כמו כן להתנהג עם הבריות כדדרשי' מולדבקה בו.

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְשֵׁבָב שֶׁעָמַד וְהֶחֱלִיק אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִייִם. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַהֲלֹא אָֽמְרוּ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא קוֹדֶם לְאוּשָׁא הָיָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי כַּךְ הָֽיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִייִם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבֵּית דִּין נוֹתְנִין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹף הוּא מִתְקֵייֵם. כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וַאֲתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם הוּא רֵק מִכֶּם לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.

Traduction

Il arriva à R. Yoshbab de distribuer tous ses biens aux pauvres. R. Gamliel chargea quelqu’un de lui adresser ce reproche: n’a-t-on pas enseigné qu’il faut donner, pour les bonne œuvres, le 5ème de ses biens (non le tout)? En réalité, R. Gamliel ne peut avoir invoqué l’enseignement des Rabbins d’Ousha, puisqu’il a vécu bien avant eux (31)Le transfert du Sanhédrin à Ouscha eut lieu après la chute de Bethar. Voir Fränkel, Darkhé ha-Mishna, au mot R. Simon b. Gamaliel.. Aussi R. Yossé bar R. Aboun dit au nom de R. Levi (32)Même série, (Ketubot 8, 11) ( 33c), et ci-après (Sheviit 1, 6): cette règle avait été déjà admise par les Rabbins même avant R. Gamliel, puis elle fut presque oubliée, et des rabbins postérieurs (deux d’Ousha) l’ont rétablie plus tard, conformément à l’avis de leur prédécesseurs. Cela nous apprend que toute mesure légale adoptée par une assemblée doctrinale qui s’est passionnée pour ce sujet finit par avoir une base aussi immuable que si elle avait été dite par Moïse sur le mont Sinaï. Ceci est conforme à l’interprétation exégétique de R. Mena sur ce verset: ce n’est pas une parole vaine de votre part 32, 47); c’est-à-dire, si elle devient vaine, si elle s’annule, c’est de votre faute; et pourquoi? parce que vous ne vous donnez pas de mal pour la Loi. Puis il est dit: Elle est votre vie (ibid.); dans quelle condition l’est-elle? Si l’on s’en occupe avec zèle.

Pnei Moshe non traduit

ור''ג לא קודם לאושא הוה. שהרי ביבנה היה קודם שגלתה סנהדרין משם לאושא וחומש באושא הוא דהתקינו ומאין היה זה לו לר''ג.

כך היתה הלכה. זו מסורה בידם ושכחוה:

ועמדו השניים. דור של סנהדרין שבאושא והסכימו על דעת הראשונים.

נותנים את נפשה עליו. יגעים בו לחקור אחר הדבר להעמידו על בוריו:

סוף שהוא מתקיים בידם. ומסכימים להדבר כמו שנאמר למשה מסיני:

ואתיא כהאי דא''ר מנא. על הכתוב כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם אין זה דבר והפוכו ועוד מאי מכם דקאמר הלכך דריש לה דה''ק כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם כך נראה לכם לפי שאין אתם יגעים בו.

כי הוא חייכם. זה נוסף הוא אדלעיל כלומר שבשעה שאתם יגעים בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ומתקיימת בידכם. וגרסי להא לקמן בפ''ק דשבת ובכמה מקומות.

רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב חוּנָא וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֶּה יְהוּדָה עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָייָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ. וְכֵן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ. וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָה רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי תּוֹרַת אֱמֶת הָֽיְתָה בְפִיהוּ. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ.

Traduction

R. Tanhouma au nom de R. Houna interprète le verset suivant: Betsalet fils d’Ouri, fils de Hour de la tribu de Juda, accomplit tout ce que l’Eternel avait ordonné à Moïse (Ex 38, 22); il n’est pas dit qu’il accomplit les ordres de Moïse, mais ceux de l’Eternel: c’est qu’il fait entendre par là que son esprit conçut même des ordres qui ne lui avaient pas été communiqués par son maître, mais qui avaient été donnés à Moïse sur le mont Sinaï. R. Yohanan dit encore au nom de R. Bonia, et R. Houna au nom de Rabbi: Une loi de vérité était dans sa bouche, est-il dit (Ml 2, 6); cette partie du verset comprend les paroles entendues d'un maître, mais la seconde partie du verset: il n’a pas été trouvé d’iniquité sur ses lèvres s’applique même à ce que l’on n’a pas entendu d’un maître (c’est-à-dire qu’il ne faut pas répéter inexactement ce que l’on n’a pas directement entendu).

Pnei Moshe non traduit

תורת אמת היתה בפיהו וכו'. אם אמת בפיהו פשיטא הוא דאין עולה בשפתיו אלא אמת אלו דברים ששמע וכו'.

וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כִּי י֨י יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ כְּסִיל בָּהֶן וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. רִבִּי דוֹסָא אָמַר מִן הַהוֹרָייָה. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי מִן הָעֲבֵירָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרָךְ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימִיּוֹת וּמִן הַגּוּלְגּוֹלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת.

Traduction

Les Sages expliquent ainsi ce verset: L’Eternel sera l’objet de ta confiance et il préserve tes pas du piège (Pr 3, 26); cela veut dire qu’il sera avec toi pour les sujets que tu ignores lysk ou ''non entendus du maître''); pour ceux là prends garde, est-il dit, de ne pas tomber dans un piège (de ne pas errer). De quoi faut-il se garder? Selon R. Dossa, il ne faut pas enseigner (de crainte d’erreur); selon les autres rabbins, il faut se garder du péché; selon R. Levi, il faut éviter les esprits malfaisants. R. Aba applique à ce verset une autre pensée (33)''Les diverses interprétations de ce verset reposent sur des variantes de ponctuation du mot BKSLD, ou sur des substitutions et même sur des soustractions de lettres en lisant par transmutation: BKYSK;'': Si tu fais, dit-il l’aumône sur ta bourse syk, l’Eternel te protégera contre les impositions peisi'' (34)Selon le Neuhebr. Wörterbuch du Dr J. Lévy, il faut voir dans le terme PIS tribut, une contraction de phoros, avec élision du R., les amendes Zhmia les impôts sur la terre et les contributions de guerre Arenon.

Pnei Moshe non traduit

אפי' דברים שאתה כסיל בהן. מלת כסלך דריש שהיה לו לומר מבטחך אלא בא ללמד גם על הדברים שלא ידעת. ה' יהיה עמך ללמדך אם את יגע בתורה:

מלכד מן הורייה. שלא תכשל בהוראה ותלכד:

מן הפיסין כו'. מיני מסים הן:

מוֹנְבַז הַמֶּלֶךְ עָמַד וּבִזְבֵּז אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִּיִּים שָֽׁלְחוּ לוֹ קְרוֹבָיו וְאָֽמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עַל שֶׁלָּהֶן וְעַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. וְאַתְּ בִּיזְבַּזְתָּה אֶת שֶׁלָּךְ וְאֶת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶן כָּל שֶׁכֵּן אֲבוֹתַי גָּֽנְזוּ בָאָרֶץ. וַאֲנִי גָנַזְתִּי בַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. אֲבוֹתַי גָּֽנְזוּ אוֹצְרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת. וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וַאֲנִי כָנַסְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ מָמוֹן. וַאֲנִי כָנַסְתִּי נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ לַאֲחֵרִים. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְלָא מִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת מִיתָה לְעָתִיד לָבוֹא.

Traduction

Le roi Monobaz distribua tous ses biens entre les pauvres (35)''Tossefta sur Pea 4; babli, Baba Batra 11a. Cf. Lightfoot sur (Matthieu 6, 1).''. Ses parents lui firent dire: tes ancêtres ont amassé des trésors et les ont ajoutés aux biens de leurs devanciers, et toi, au lieu de cela, tu gaspilles tout? C’est bien pour cela, dit-il, que j’agis ainsi; mes ancêtres ont enfoui ici-bas des trésors terrestres; moi, au contraire, je veux amasser pour le ciel, comme il est dit: la vérité pousse sur terre et la justice (l’aumône) se voit du haut des cieux (Ps 85, 12); mes ancêtres ont enfoui des trésors qui ne rapportent pas de fruits, tandis que les miens en produisent, comme il est dit: célébrez les vertus de l’homme juste, il recueillera le produit de ses œuvres (Is 3,10); mes ancêtres ont amassé en un lieu que les mains humaines peuvent atteindre, mais moi j’ai choisi pour mes trésors un endroit inaccessible, car il est dit: l’équité et la justice (l’aumône) forment la base de son trône (Ps 97, 2); mes ancêtres ont réuni de l’argent et moi j’ai réuni des âmes, comme il est dit: celui qui réunit les âmes est un sage (Pr 11, 30); mes ancêtres ont amassé pour d’autres et moi pour ma vie future, selon ce qui est dit: ce sera un bienfait pour toi-même (Dt 24, 13); mes ancêtres ont amassé pour ce bas monde et moi j’ai amassé pour le monde à venir, comme il est dit: la charité sauve de la mort (Pr 10, 2). Est-ce à dire que grâce à elle l’on ne mourra pas! Non, mais la mort ne privera pas de la vie future.

Pnei Moshe non traduit

כל שכן. גניזת אוצרותי יותר טובים משלהם ואם הם גנזו בארץ וכו':

ולא מיתה. ממש בלבד אלא שלא ימות לע''ל בתחיית המתים:

צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שׁוֹקֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁהַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת לַּעֲנִיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בִּמְמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בֵּין בִּמְמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה מֵהֶן חָבִיב אוֹ צְדָקָה אוֹ גְמִילוּת חֲסָדִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְחֶסֶד י֨י מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָּתוֹ לִבְנֵי אָדָם. הָדָא אָֽמְרָא שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים חֲבִיבָה יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה.

Traduction

L’exercice de la charité ou de la bienfaisance équivaut à l’accomplissement de tous les préceptes de la loi. Seulement, la charité s’exerce en faveur des vivants, tandis que la bienfaisance s’exerce également à l'égard des morts (en leur rendant les derniers devoirs); la charité ne s’exerce qu’envers les pauvres, tandis que les bonnes œuvres (les services rendus) s’appliquent aussi bien aux riches; la charité s’exerce avec l’argent, tandis que par l’accomplissement des bonnes œuvres, on paies aussi bien de sa bourse que de sa personne. Nous ne savons, dit R. Yohanan bar Maria au nom de R. Yohanan, laquelle des deux, la charité ou la bienfaisance, est préférable; mais, comme il est écrit: la grâce de Dieu (le bienfait) s’étendra de génération en génération sur ceux qui le craignent et sa justice (l’aumône) sur ses petits-fils (Ps 103, 17), cette différence d’étendue prouve que les services rendus sont supérieurs et mieux récompensés que la charité (36)''Au Shabat 127a, on énumère encore d'autres bonnes œuvres; comp. Nedarim 39b.'' et même que l’étude de la loi - sa récompense ne s’étend qu’à la deuxième génération, (Dt 11, 21).

Pnei Moshe non traduit

צדקה. זה נאמר בצדקה וג''ח גדולה הימנה ושוקלת כנגד כל מצותיה של תורה שהצדקה וכו':

כשהוא אומר וחסד ה' מעולם וגו'. ובצדקה לא נאמר אלא לבני בנים הדא אמרה שגמ''ח חביבה יותר מן הצדקה:

וְתַלְמוּד תּוֹרָה. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְווָנִית. אָמַר לָהֶם יְלַמְּדֶנּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָֽיְלָה. מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָֽיְלָה וְהָתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים זוּ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר ווָא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַמְּסוֹרוֹת. רִבִי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְווָנִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַכְשִׁיט לָהּ. שְׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר ווָה אֲמַר בְּגִין דּוּ בְּעָא מַלְפָא בְּנָתֵיהּ הוּא תְּלִי לֵיהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבוֹא עָלַי אִם שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.

Traduction

On demanda à R. Josué (37)''Cf. même série, (Sota 9, 17), ( 24e); babli, Menahot 99b. Tossefta sur Avoda Zara 1.'': peut-on faire apprendre la langue littéraire (38)Le grec vulgaire, langage usité alors en Palestine, était défectueux. grecque à son fils? On l’enseignera, répondit-il, lorsqu’il ne fera ni jour ni nuit (presque jamais), puisqu’il est dit: tu étudieras la Loi (et rien de profane) jour et nuit (Jos 1, 8). Est-ce dire, en invoquant ce même verset, que l’on ne doive pas enseigner un métier à son fils (l’étude de la Loi est-elle exclusive)? -Non, et l’on a appris au contraire que, selon R. Ismaël, la Bible recommande l’exercice d’une profession manuelle par les mots: tu choisiras la vie (Dt 30, 19). Selon R. Aba fils de R. Hiya, ou R. Hiya au nom de R. Yohanan (39)''Même série (Shabat 6, 1) ( 7d); (Avoda Zara 2, 2) ( 41a).'', on a interdit l’enseignement du grec (non à titre d’étude profane), pour éviter les calomnies et les faux rapports qui pourraient être faits (déloyalement) par cette langue étrangère. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: il est permis à l’homme d’enseigner le grec à sa fille, parce que pour elle le langage pur est un ornement (sans danger). Simon bar Wawa entendit émettre cette opinion: comme ce rabbin désirait faire apprendre à ses filles la langue grecque, il attribua à R. Yohanan l’autorisation de le faire. Je jure bien, répliqua R. Abahou, ne pas l’avoir entendu dire par R. Yohanan (40)Voir Zeltner, Dissertatio de foeminis ex hebroea gente eruditis, 19..

Pnei Moshe non traduit

ותלמוד תורה. תנינן דאין לה שיעור:

לא יום ולא לילה. דהא כתיב והגית בו יומם ולילה ואימתי ילמדנו יונית. במנחות (דף נט):

מעתה יהא אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב כו' בתמיה.

והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות שחייב אדם ללמד את בנו כדדריש לה בפ''ק דקידושין:

מפני שהוא תכשיט לה. שבח ותפארת לה ואין לחוש באשה למסורות:

בגין דהוא בעי מלפי בנתיה יונית תלי ליה בשם ר' יוחנן יבוא עלי כך וכך אם אני שמעתיה מר' יוחנן. ובפ' עגלה ערופה הלכה ט''ו הגי' אם לא שמעתיה מר' יוחנן ודברי ר' אבהו הן שהשיב לו כן שבודאי אני שמעתי כך מר' יוחנן שמותר הוא לאשה.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source